.

פערים גדולים בין המרכז לפריפריה באחוזי הבגרות

במסיבת העיתונאים שבה הציג הבוקר משרד החינוך את הנתונים לשנת תשע"א, הסביר השר גדעון סער כי "הנתונים מלמדים על כך שהאפקטיביות של המערכת מול אוכלוסיית הלומדים ממשיכה להיות בסימן עלייה. אחוז הזכאים, גם יהודים וגם ערבים, הוא אפילו בשיא של כל הזמנים. כלומר יש יותר זכאים מקרב אוכלוסיית הלומדים לבגרות".

בנוגע לטבלאות שהוצגו על-ידי משרד החינוך ציין השר סער כי הן מתייחסות "לאוכלוסיית השוואה לא רלוונטית, שבכלל לא לומדת במסלולים לבגרות, והיא מטה מאוד את הנתונים. יש ערים שמראש אחוזי הזכאות בהן הם נמוכים באופן יחסי, גם ערים שיש בהן ציבור חרדים גדול. הדבר הזה מעוות את הנתונים של המערכת".

משרד החינוך מפרסם היום את רשימת הישגי הבגרות לפי יישובים. בראש הרשימה גם השנה שהם שם 86.2% מהתלמידים מסיימים את התיכון עם תעודת בגרות. בתחתית רשימת הזכאות שלוש ערים חרדיות בהן ביתר עילית

פחות משבוע לפתיחת שנת הלימודים,  משרד החינוך פרסם היום את לבגרות ביישובים השונים ברחבי הארץ.  היישוב שוהם מוביל את הרשימה עם 86.2% מהתלמידים שמסיימים את התיכון עם תעודת בגרות. אחריה ברשימה נמצא היישוב כוכב יאיר עם 84.8% מתלמידיו שזכאים לתעודה.

הקפיצה הגדולה ביותר של נתוני הזכאות לבגרות הייתה באריאל, שם עלה אחוז מסיימי התיכון עם תעוד בגרות ב-15%. גם הכפר הדרוזי מר'אר והעיר הבדואית רהט זכו לעלייה יפה של 12% בנתוני הבגרויות.

אורן יהי-שלום, מנכ"ל תנועת "חינוך ישראלי", מזהיר מהצפוי להתרחש בעתיד. לדבריו, "המצב שבו 50 אחוז מילדי ישראל אינם זכאים לבגרות מהווה נורת אזהרה על מצבה העגום של מערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך בישראל אינה מצליחה להעניק לדור העתיד את הכלים הנדרשים ומגדילה את הפערים החברתיים. אם לא תתקיים רפורמה אמיתית שתוביל לצמצום הפערים, התוצאה תהיה הרסנית ותשפיע על עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל בדורות הבאים".

גם ד"ר יעל קשתן, ראש התוכנית להכשרת מורים לבתי הספר העל-יסודיים במכללת לוינסקי, התייחסה לסוגיה. לדבריה, "שיטת ההערכה של אחוז הזכאים לבגרויות היא מוגבלת, ולעתים היא אף מקבעת את החינוך העל-יסודי בכיוון שהוא לא תמיד רצוי".

ד"ר קשתן הוסיפה כי "המצב הרצוי הוא לימוד מתוך עניין תמידי של התלמידים, מתוך מוטיבציה והערכת ההישגים על ידי מדדים לא נקודתיים. בטווח הרחוק, תנודות כאלה ואחרות בציוני בגרות הן חסרות משמעות. מה שחשוב הוא ההשקעה ארוכת הטווח ולחשוב על כך שאת תוצאות ההשקעה רואים רק לאחר שנים רבות".

בין שש הערים הגדולות מובילה תל אביב עם 70.2% זכאות לבגרות, מיד אחריה נמצאות חיפה ואשדוד שבה 69% מהתלמידים זכאים לתעודה. בראשון לציון 66% מהתלמידים עומדים במטלות הדרושות לבגרות ואילו בבאר שבע 61.6% בלבד. הרחק מאחור משתרכת עיר הבירה ירושלים עם נתון נמוך של 44% זכאים לבגרות.

הירידה החדה ביותר באחוזי הזכאות בשנה החולפת הייתה בכפר קאסם (22%)   ובטירת הכרמל (12%) . בתחתית הרשימה נמצאות הערים בית"ר עילית, בני ברק ומודיעין עילית שם כל תלמיד עשירי בלבד לערך מסיים את לימודיו עם תעודה. בערים אלו קיים ריכוז גבוהה של אוכלוסייה חרדית.

הנתונים שהציג משרד החינוך חשפו שוב כי רק אחד מכל שני בני 18 זכאי לתעודה הנשגבת. אנשי חינוך תוקפים את משרד החינוך ומציעים אלטרנטיבה בדמות הפניה לבתי ספר מקצועיים: "המערכת לא משכילה להתאים לכל תלמיד את המסגרת"

"אין פריצה משמעותית", "זו נורת אזהרה" ו"המצב עגום" - אלה הן רק חלק מהקביעות של אנשי חינוך שהתייחסו לנתוני הבגרויות לשנת תשע"א, שהוצגו אתמול (יום ד') על-ידי משרד החינוך. הנתונים העלו שוב כי מחצית מבני ה-18 במדינה לא היו זכאים בשנה שעברה לתעודת בגרות. עוד עלה כי רק 8.8 אחוזים מתלמידי המגזר החרדי היו זכאים לבגרות ו-29.7 אחוז במגזר הבדואי. ומה האלטרנטיבה? אולי בתי-ספר מקצועיים.

אירית תלמוד, מנהלת התיכון המקצועי דב הוז בתל-אביב אמרה כי משרד החינוך חייב לעשות חשבון נפש. לדבריה, אף שהמשרד משקיע משאבים אדירים להעלות את שיעור התלמידים זכאים לבגרויות, הרי שיותר ממחציתם נכשלים בכך ומסיימים את תקופת התיכון עם תחושת כישלון קשה ודימוי עצמי נמוך.

תלמוד מוסיפה כי "התלמידים נכשלים לא מפני שהם טיפשים, אלא מפני שמערכת החינוך לא משכילה להתאים לכל תלמיד את המסגרת המתאימה עבורו. מדינת ישראל זקוקה לאלטרנטיבה שלפיה מי שיכול לקבל בגרות - שיעשה בגרות, אבל מי שלא יכול לעשות בגרות - שיופנה לבית ספר מקצועי, ירכוש מקצוע לחיים ויסייע במחסור החמור של אלפי אנשי מקצוע בישראל".

פרופסור ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, התייחסה אף היא לנושא ואמרה כי "שיעור הזכאים לבגרות עומד סביב ה-50 אחוז בשנתיים האחרונות, ללא פריצה משמעותית. כמובן שראוי וצריך לפעול למען העלאת שיעור הזכאים לבגרות, אך יחד עם זאת לא כולם צריכים להשיג תעודת בגרות, לא כל בוגרי התיכון יפנו ללימודים אקדמיים וגם לא בטוח שזה מה שהחברה צריכה".

פרופסור ליבמן אמרה עוד כי "צריך להגדיר מחדש את מטרות החינוך. יש כיום מקצועות רבים שהם יותר מעשיים ופחות עיוניים שדורשים מיומנות גופנית, ידיים טובות

למרות הירידה המזערית באחוז הזכאים בקרב קבוצת הגיל, נרשמה עלייה קלה במגזר היהודי, שבו אחוז הזכאים עמד על 65%. עלייה באחוזים דומים נרשמה במגזר הערבי

וחשיבה פרקטית, ולכן רצוי לחשוב גם על מסלולי לימוד טכניים ולא רק עיוניים, שיכשירו צעירים לתפקידי מקצוע שונים כמו הנדסאים, טכנאים, חשמלאים ואחרים, שגם כן נדרשים כיום בשוק העבודה".

רשימת הערים המלאה:

ברשימת הערים שאישרה המדינה היום למתן הטבות מס חסרות הערים קריית גת, קריית מלאכי, באר שבע ועפולה. לעומתם באר שבע, אילת, אור עקיבא, עפולה, קריית מלאכי, וקריית גת. יוכלו להנות מהטבות אלו

הממשלה אישרה היום הטבות בדיור ליישובים באזורי עדיפות לאומית. ההטבות כוללות, בין היתר, סבסוד עלויות פיתוח עד לגובה 150,000 שקל בישובים חקלאיים ו-107,000 שקל בערים, וכן תוספת הלוואה לדיור עד לגובה 100,000 שקל.

בין הישובים הכלולים ברשימה ניתן למצוא מספר מרכזים עירוניים הממוקמים מעבר לקו הירוק נציין כי ישובים אלו זוכים למעמד א' 1 המקנה את מלוא הסבסוד. מרבית הישובים ממוקמים במרחק של כחצי שעה מירושלים ותל אביב.

ערים מרכזיות נוספות שיהנו מההטבות הן בין היתר שלומי, כרמיאל, קריית שמונה, בית שאן, שדרות, צפת, עכו, ערד, דימונה, נתיבות, מעלות תרשיחא, נהריה, נצרת עילית ומגדל העמק.

ערים שנעדרות מהרשימה ובהחלט זקוקות לזריקת עידוד הן בין היתר באר שבע, אילת, אור עקיבא, עפולה, קריית מלאכי, קריית גת, ולוד.

החלטת הממשלה נועדה לעודד הגירה חיובית ליישובים ולסייע במתן פתרונות להקלה על מצוקת הדיור. בנוסף, תתרום ההחלטה לחיזוק חוסנם הכלכלי של אותם היישובים.

לדברי משרד השיכון - קביעת המפה הנוכחית נעשתה בצורה שוויונית, תוך הצבת קריטריונים אחידים ומוסדרים לכניסה אליה. המפה ברורה ואובייקטיבית, והמדדים לפיהם הוכללו הישובים במפה נהירים ומקיפים, וישמשו גם בעתיד לבחינת ישובים לתכנית. באמצעות קביעת המפה החדשה, מבקש משרד הבינוי והשיכון לעודד הגירה חיובית ליישובים הנכללים בה, לעודד בהם בנייה, להעצים את חוסנם הכלכלי ולהציג פתרון בעל יתרון כלכלי למצוקת הדיור של רבים מתושבי הארץ."

"למפה החדשה נכנסו ישובי מיעוטים רבים שענו על הקריטריונים ויזכו בסבסוד הוצאות פיתוח. כמו כן, ישובים כפריים שהופיעו במפה וקיבלו בעבר סבסוד של 50% בהוצאות הפיתוח, אך למרות זאת לא הצליחו להתפתח, לגדול ולמשוך אליהם אוכלוסיה חדשה, יזכו במפה הנוכחית לסבסוד בגובה של 70% מהוצאות הפיתוח. זאת מתוך הבנה של משרד הבינוי והשיכון שיש מקום לקבוע שיעורי סבסוד שונים על פי מידת יכולת הישוב למשוך אוכלוסייה חדשה אליו."

במשרד השיכון מוסיפים כי הערים אילת, קרית גת, קרית מלאכי ובאר שבע יצאו בשל ערכי הקרקע הגבוהים יחסית בהן. ביחס ללוד, המצב שונה כך טוענים במשרד, הטענה היא  כי יש החלטת ממשלה ספציפית של הממשלה הנוכחית שנותנת לעיר לוד שלל הטבות לצורך חיזוקה ופיתוחה.

שרת התרבות והספורט תקים עשרות מתחמי ספורט של מתקני כושר פתוחים ומגרשי פטאנק ביישובי הפריפריה בעלות של כ-4 מיליון ש"ח
שרת התרבות והספורט לימור לבנת: "אני מאמינה שצדק חברתי זו לא רק סיסמא. השקעה נכונה בתרבות פנאי וספורט בפריפריה החברתית והגיאוגרפית עשויה להיות גם מנוף לפיתוח כלכלי ואמצעי לגישור על פערים חברתיים. הגדלת הנגישות והזמינות לציבור של מתקני אימון ברמה הגבוהה ביותר חשובה בראש ובראשונה לשיפור איכות החיים של האזרחים"
שרת התרבות והספורט לימור לבנת מובילה בימים אלה פרויקט רחב היקף של הקמת מתחמי ספורט ב- 27 ערים ויישובים בעלי עדיפות לאומית. בין הערים שיכללו בפרויקט: אריאל, אילת, עפולה, מגדל העמק, באר שבע, כרמיאל, נהריה, שדרות, רהט, קריית שמונה, סח'נין, עכו, טבריה ועוד. 
מתחמי הספורט יכללו מתקני כושר פתוחים ומגרשי פטאנק. מתקני הכושר יכללו מגוון מכשירים ייעודיים לפיתוח יכולות אירוביות, כוח גופני וגמישות. סדרת המכשירים תיתן מענה לפיתוח מערכות השלד והשרירים בגוף האדם. משטח המתקנים יהיה עשוי מגומי ממוחזר כאשר עלות כל מתקן מוערכת בכ- 120,000 ₪. בנוסף, כוללת התוכנית הקמת מתחם מגרשי הפטאנק אשר הפכו בשנים האחרונות ללהיט עירוני, כשבכל עיר יוקמו 5 מגרשים צמודים, 4 ספסלים, תאורה לפעילות בשעות הערב ומתקן לשתיית מים.
התוכנית הכוללת אושרה היום בועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל וביצועה יעשה על ידי משרד התרבות והספורט.
החלטת משרד התרבות והספורט להקים את המתקנים התקבלה מתוך רצון להעשיר ביישובים בעלי עדיפות לאומית את פעילות הספורט, תוך העשרת מסגרת הפעילות בהם לשעות הפנאי. מהלך זה יאפשר קיום מסגרת חברתית נוספת בקרב התושבים ויתרום לשיפור בריאותם.
יוזמה זו מצטרפת למגוון פרויקטים נוספים בתחום הספורט ותרבות הפנאי אותם מקדמת שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, כמו למשל, הפארק המוטורי הראשון מסוגו בישראל שיוקם בסמוך לחצרים הפארק ויוביל לתוספת של מאות מקומות עבודה לתושבי האזור. הפארק המתוכנן ימקם את ישראל על המפה העולמית בתחום ספורט ויהווה מוקד משיכה של תיירים מהארץ והעולם.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת: "אני מאמינה שצדק חברתי זו לא רק סיסמא. השקעה נכונה בתרבות פנאי וספורט בפריפריה החברתית והגיאוגרפית עשויה להיות גם מנוף לפיתוח כלכלי ואמצעי לגישור על פערים חברתיים. ההחלטה להקים מתחמים של מתקני כושר פתוחים ומגרשי פטאנק בערים ויישובים בפריפריה עולה בקנה אחד עם המדיניות הברורה שלי כשרה להגדיל משמעותית את מספר מתקני הספורט העומדים לרשות התושבים בכל מקום בארץ- גם בנגב, גם בגליל וגם ביהודה ושומרון. הגדלת הנגישות והזמינות לציבור של מתקני אימון ברמה הגבוהה ביותר חשובה בראש ובראשונה לשיפור איכות החיים של האזרחים, אבל בטווח הארוך יותר תוביל גם לשיפור בהישגים של הספורטאים ולקידום הספורט בישראל".

המשטרה עצרה גבר בן 40 ממגדל העמק, בחשד שאנס בערב ראש השנה אשה בת 52 המטופלת במוסד לתשושי נפש בעיר. המשטרה תבקש מבית משפט השלום בנצרת להאריך את מעצרו.